מוסיקה ....ללב הצוות היא חודרת
הלמידה הכי משמעותית ומוטמעת לאורך זמן היא הלמידה ההתנסותית. הידע נוצר על ידי המשתתפים ולכן ההבנה, החיבור ויכולת היישום גבוהים. אני רוצה לספר לכם על מרחב למידה התנסותית משמעותי – המרחב המוסיקאלי.
המרחב המוסיקאלי יוצר חיבור אצל רבים. אפשר להקשיב לה, להלחין אותה, לבצע אותה וגם לחשוב אותה. החיבור הריגשי למוסיקה מאפשר לחקור חיבורים נוספים דרך העבודה המוסיקאלית.
אני מנגן הרבה שנים בפסנתר ובקלידים ויש לי דיבור מורכב עם המוסיקה. קפיצת המדרגה בנגינה שלי היתה כשהצטרפתי להרכב. המתופף שלנו הרבה לכעוס עלי ולא הבנתי מה הוא רוצה ממני. במשך הזמן ירד לי האסימון: מי שהיה רגיל לנגן לבד, יכול לנגן באיזה קצב שמתחשק לו. כשמנגנים יחד צריך להקשיב ולמרות שזה נשמע טריביאלי זה לא קל להקשיב לאחרים ולעצמך בו זמנית. בעיקר כשאתה רגיל לנגן לבד. הבנתי שהשתתפות בהרכב מזמנת למידה ציוותית יוצאת דופן.
בעבודתי עם אחת ההנהלות של חברת הייטק צעירה, ההנהלה עבדה כהרכב שהיה צריך להכין קטע מוסקאלי להקלטה. כל אחד בחר תפקיד – תופים, גיטרה באס, קלידים, כלי הקשה, שירה. כבר בשלב הזה, אפשר היה להתבונן על התפקיד שנבחר בהרכב לעומת התפקיד בארגון. למשל, האם מי שבוחר להוביל את הקצב והמקצב של ההרכב ניחן ביכולת הקשבה מספקת כדי ליצור תשתית והחזקה של קצב לכלל ההרכב תוך כדי תיפוף? במקרה שלנו, הסמנכ"ל שבחר להיות המתופף, הפסיק באיזה שהוא שלב לנגן. שאלתי אותו: "למה הפסקת"? והוא ענה: "אם אני אמשיך לתופף אני הורס את הקטע כולו, עדיף שאשב ואקשיב ולא אתופף כדי שיצא קטע שלם וטוב". זה היה בעיני רגע מזוקק של למידה עמוקה. רגע של הבנה אישית על התפקיד הציוותי. כדי שהקטע יהיה שלם צריך דווקא להקשיב ולא בהכרח לעשות!!! ועוד הבנה – כשאני עושה ולא מקשיב לכלל ההרכב – יוצא משהו לא טוב..אפשר להמשיך ולהתבונן על יתר התפקידים ולהבין את משמעות הבחירה האישית על התפקיד הציוותי ועבודת הצוות. אז מה אתם רוצים ללמוד על התפקיד שלכם בהרכב?