חזון רגשי בארגון
חזון ריגשי בארגון? כן, יש דבר כזה.. בעבודתי כיועץ אני עוסק בתהליכים של גיבוש חזון וייעוד לארגונים. באחד התהליכים שהנחייתי עלה נושא מאד מעניין שמלווה תהליכים מסוג זה מתחת לפני השטח אך משפיע דרמטית על יכולת היישום המוצלח של החזון והייעוד שמתגבשים בתהליך העבודה על ידי הנהלת הארגון. בקשתי ממנכ"ל של ארגון לציין איך נראה התסריט המיטבי העתידי של הארגון (שפה של יועצים לחזון....) ולהפתעתי התסריט היה כולו קשור ברגש: הוא ציין שחשוב לו שמנהלים ועובדים בארגון יהיו עצמאיים, יתוגמלו בהוגנות, יקחו אחריות, יהיה להם טוב לבוא בבקר לעבודה ועוד...שאלתי את עצמי לאיפה נעלמו כל החלקים העסקיים? ההבנה שהפציעה היתה שבלי מה שהוא רואה כחזון ריגשי לארגון כנראה שהחזון הקונקרטי - עסקי של מוצר או שירות, פלח שוק וגיאוגרפיות, מובילות והצטיינות – לא יתממשו. חזון. לא רק מה שרואים אלא גם מה שמתחת לפני השטח. מה דעתכם/ן?
