אופסימיות
עודכן: 18 באפר׳ 2021
אופסימיות...כן יש מילה כזו.
המצאתי אותה כי היא מתארת בעיני את מצב הרוח של רבים בתקופה זו. לרגע אנחנו אופטימיים..יכול שקרה משהו טוב, קיבלנו עוד פרויקט , משהו חיובי בעבודה...זה שאנחנו בכלל עובדים...משהו טוב במשפחה. ורגע אחרי – בום!!! דכאון...נמאס מהזימזום בזום, ההגבלות, טירוף המערכות במדינה וזה שהסוף לא נראה בעין. השינויים במצב הרוח ובאנרגיה חדים: מצד אחד מצב רוח ירוד, עצבות, שינוי בתיאבון (אצלי לא כל כך האמת...) ופגיעה בשינה, בהיעדר אנרגיה, באובדן הנאה מהחיים, בייאוש ובחוסר תקווה; ומצד אחר מצב רוח מרומם, תחושה של אנרגיה רבה ושל מסוגלות להוציא אל הפועל כמעט כל רעיון וכל תוכנית, בפעלתנות יתר ובתחושה של היעדר צורך בשינה.
אם זה נשמע לכם מוכר, אתם צודקים. אבל מדובר לא רק בתופעה ברמה האישית אלא גם ברמה הארגונית-קבוצתית. כשזה קורה בארגון – יש לזה השפעה על דברים "זניחים" כמו: קבלת החלטות, השגת יעדים, חיבור ושימור עובדים.
במשרד הבריאות מדברים על הצורך לישר את העקומה. הדבר נכון שבעתיים לגבי עקומת האופסימיות או המצב הריגשי בארגונים. איך מנהלים את עקומת האופסימיות? יש דרך אפילו עכשיו כשקשה להפגש פיסית. כדי לאוורר את האופסימיות בארגון צריך מקום, זמן והנחייה נכונה. מילות המפתח הן: דו שיח, מפגש, צוות אורגני. רק בריאות ושיעבור לנו מהר הקורונה הזה.